סיכום המשחק...
החבורה הצליחה להשתחרר מהקבוצה שרדפה אחרי המשוגע, האיכרים ברחו למשמע השם 'ער-עתיק' והציידים נעלמו, בתרגיל תאטרלי של האיכר ואדישותו הבסיסית של הברברי הם הערימו על אנשי החיל שבאו לתפוס את המשוגע ואת הסוסים.
ההפתעה של נורטון סיימה את העניין, והחבורה עלתה על הקילידארים הנאמנים, רוכבת לכיוון 'מישלג' האגם הקפוא שלשם נשלחו בעצתו של 'ער-עתיק'.
לאחר רחצה והתרעננות מכל ההתרחשויות האחרונות נאמר להם על-ידי המשוגע שכדאי להם לפגוש את 'זקן-האגם', האיש החכם שיעזור להם 'להיפטר מהגאווה' לדבריו של אדון היער ער-עתיק. רגשות וזכרונות החלו לשטוף את שלושת הנודדים ושיימוס האיכר החליט לשים מאחוריו את חיי האיכרות שלו, אך נורטון התעקש שישמרו על ציוד החקלאות של שיימוס שאותו שיימוס החליט לקבור באדמה לעד.
השלושה פסעו מעט לאורך האגם עד שנתקלו באיש רציני וקשוח, ומעט תמוה, שהציג עצמו כזקן האגם, אמר שאליו מגיעים האנשים הרוצים להתעורר מהאראמו הגדול, ההסתר והעיוורון ששולטים בעולם לדבריו. הוא דיבר בתקיפות והחלטיות ואמר שמי שבאמת רוצה להפטר מהגאווה בכדי לפנות מקום בליבו לדם השושלת שיבוא איתו. לאחר התלבטויות עלו השלושה על האסדה של הזקן ושטו למרכז האגם. שם, במאבקים פנימיים קשים, בעוד הסערה בחוץ גוברת נאלצה החבורה, כל אחד ממנה לוותר על הדבר החשוב לו מכל, ולהפקיד אותו ביד הזקן.
אז עלה דרקון מים אדיר מימדים, שקשור אל הזקן, דרקון שלקח עותו למעמקים את החפצים ביקרים לדמויות. אך משהו חדש החל לנשוב בליבם.... ההתעוררות מתחילה, העיניים נפקחות.
החבורה הצליחה להשתחרר מהקבוצה שרדפה אחרי המשוגע, האיכרים ברחו למשמע השם 'ער-עתיק' והציידים נעלמו, בתרגיל תאטרלי של האיכר ואדישותו הבסיסית של הברברי הם הערימו על אנשי החיל שבאו לתפוס את המשוגע ואת הסוסים.
ההפתעה של נורטון סיימה את העניין, והחבורה עלתה על הקילידארים הנאמנים, רוכבת לכיוון 'מישלג' האגם הקפוא שלשם נשלחו בעצתו של 'ער-עתיק'.
לאחר רחצה והתרעננות מכל ההתרחשויות האחרונות נאמר להם על-ידי המשוגע שכדאי להם לפגוש את 'זקן-האגם', האיש החכם שיעזור להם 'להיפטר מהגאווה' לדבריו של אדון היער ער-עתיק. רגשות וזכרונות החלו לשטוף את שלושת הנודדים ושיימוס האיכר החליט לשים מאחוריו את חיי האיכרות שלו, אך נורטון התעקש שישמרו על ציוד החקלאות של שיימוס שאותו שיימוס החליט לקבור באדמה לעד.
השלושה פסעו מעט לאורך האגם עד שנתקלו באיש רציני וקשוח, ומעט תמוה, שהציג עצמו כזקן האגם, אמר שאליו מגיעים האנשים הרוצים להתעורר מהאראמו הגדול, ההסתר והעיוורון ששולטים בעולם לדבריו. הוא דיבר בתקיפות והחלטיות ואמר שמי שבאמת רוצה להפטר מהגאווה בכדי לפנות מקום בליבו לדם השושלת שיבוא איתו. לאחר התלבטויות עלו השלושה על האסדה של הזקן ושטו למרכז האגם. שם, במאבקים פנימיים קשים, בעוד הסערה בחוץ גוברת נאלצה החבורה, כל אחד ממנה לוותר על הדבר החשוב לו מכל, ולהפקיד אותו ביד הזקן.
אז עלה דרקון מים אדיר מימדים, שקשור אל הזקן, דרקון שלקח עותו למעמקים את החפצים ביקרים לדמויות. אך משהו חדש החל לנשוב בליבם.... ההתעוררות מתחילה, העיניים נפקחות.
אז תחושה חזקה פיעפעה...... כמו הדם עצמו התעורר, ורוח נשבה בלב....סערה וגלים מסביב...
והתליון של ער-עתיק החל להבהב.. משהו נדלק, וכמו פלא, הרוח שנשבה בלב, הייתה כניצנוץ התליון...
הזקן פנה שוב לחבורה "הראסמו הגדול של האגם!" קרא ברצינות.
"לוקח איתו למעמקים את עיוורון שלכם... " תחושה של חיים חדשים הזורמים בדם פעמה בשושלתכם
"מעתה אתם קשורים לשושלת," אמר בסמכותיות.
"בן זאב" אמר ופנה לנורטון, "תגלה בך את כוחות אבותייך, שנעו בצללים, אורבים, לוחמי פרץ מופלאים.
"מעתה אתם קשורים לשושלת," אמר בסמכותיות.
"בן זאב" אמר ופנה לנורטון, "תגלה בך את כוחות אבותייך, שנעו בצללים, אורבים, לוחמי פרץ מופלאים.
בן-חרב ברברי" פנה לרורק, "תגלה מה מקורך האמיתי, ולוחמי העבר העזים, אבותייך, יעניקו לך את כוחם, חרבם תשתלב בחרבך.."
"ובן האריות" אמר לבסוף. "שאגות של אומץ יתגלו, והלב הגדול יתמלא בעוז אריות ובאש האחדות של אבותייך..."
ראש הדרקון שקע לאיטו במים, ואיתו שכחה הסערה, העננים התפוגגו ונמים שקטו...
הזקן חייך....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה