עידכון למשחק 'התעוררות הדאדאנו'
יש פה תזכורת למכניקה שכבר פורסמה, תוספות חדשות ואת הקשר של זה למשחק.
וגם כמובן את המשך המשחק, אז קדימה ממשיכים!
וגם כמובן את המשך המשחק, אז קדימה ממשיכים!
התעוררות:
העולם, שקוע ב'אראמו' הגדול, בהסתר החשוך. בני-הדאדאנו המפוארים שקעו יחד עם הקסם שחי ונשם פעם בעולם. אך הקסם עוד מפעפע באלה הנושאים את הגורל, את הדם האצילי של בני-הדאדאנו.
אך כשאר בני-האדם בעולם, גם הדמויות מתחילות באפלה, מחכות להתעורר, מחכות למצוא את יעודם על אדמת ארקע.
ההתעוררות היא חלק עיקרי במשחק ובדמות. היא מבטאת את רמת ההתפתחות בהכרה ובהבחנה במציאות האמיתית. כמות המידע שהמנחה מעביר לשחקן תלויה במידת ההתעוררות שלו, כך שרמת ההתעוררות משפיעה על כל המשחק. ההתעוררות משפיעה למשל על הבחנות יותר עמוקות בפרטים, הרגשת כוונותיהם של האנשים, הבחנה במבנה הקסם והשפעתו, הבנת הקשרים האנושיים וכו'...
ההתעוררות גדלה ככל שהדמות בוקעת את מעטה האשליה, את החושך. ה'אראמו הגדול' שמסתיר את האמת. ככל שהיא מתבוננת יותר פנימה, אל הלב, שלה ושל אחרים, כך החושך מתפזר. ככל שהיא משתוקקת יותר ורוצה יותר להתמסר לתפקידה בעולם, למקומה בשושלת, כך דמה האצילי מתעורר ורוח הדאדאנו חוזרת לנפוח בנשמתה.
עולמות:
העולם מחולק לרבדים, חלקים שונים המרכיבים את המציאות האחת. העולם מורכב כך, שכל העולמות, כשכבות אחת על גבי השניה, מתחברות למציאות שלמה. רוב העולם רואה רק קמצוצים וניצנוצים עדינים מהעולם המסתתר, משכבה זו או אחרת. העולמות מלאים קסם ויצורים, כוחות חומריים ושדים עתיקים, תבניות קוסמיות ופיות יער. כל עולם והאופן שבו הוא מתגלה.
- את נקודות ההתעוררות שמקבלים מחלקים בעולמות וזה מה שמעלה את רמת פתיחת העולמות.
העולם מחולק לרבדים, חלקים שונים המרכיבים את המציאות האחת. העולם מורכב כך, שכל העולמות, כשכבות אחת על גבי השניה, מתחברות למציאות שלמה. רוב העולם רואה רק קמצוצים וניצנוצים עדינים מהעולם המסתתר, משכבה זו או אחרת. העולמות מלאים קסם ויצורים, כוחות חומריים ושדים עתיקים, תבניות קוסמיות ופיות יער. כל עולם והאופן שבו הוא מתגלה.
- את נקודות ההתעוררות שמקבלים מחלקים בעולמות וזה מה שמעלה את רמת פתיחת העולמות.
יכולות:
יכולות הם הדרך של הדמות להשתמש בקסם הטמון בה. ככל שההתעוררות גוברת היכולות נפתחות יותר. לכל שושלת יש את היכולות המיוחדות לאותה שושלת, ורק בני אותה שושלת יכולים להשתמש ביכולות הללו. היכולות מחולקות לפי שלושת העולמות. כל עולם והיכולות שלו.
בשביל לפתח יכולת צריך שני דברים:
- חותם של שד הנושא את היכולת הזו, ושהיא מרכזית אצלו. ושהוא ידוע כבעל-חותם ליכולת הזו. בכדי להשיג את החותם צריך להביס את השד.
- צריך שהעולם שבו היכולת נמצאת, יהיה ברמה מספקת. כלומר שרמת היכולת תהיה מקסימום ברמת העולם ולא יותר.
שדים:
כשממלכת רקיע נפלה, ואיתה כל הפאר ורוח הקסם שהייתה נוכחת באוויר, השתלטו השדים על הכוחות הקסומים. או יותר נכון לומר שניצוצות הקסם של בני-רקיע נאטמו ונכבשו על-ידי אותם שדים, שכעת מחזיקים בכוחות האלה ועושים בהם שימוש לרצונם.
כל שושלת והדרך שלה להבין ולהשתמש בקסם, כך השדים שכבשו את ניצוצות הקסם השתמשו בו באופנים דומים, וכל היכולות האדירות של העבר כעת בשליטת השדים. השליטה נעשית באמצעות החותם הקדוש, שהשדים הניחו על ניצוצות הקסם, אותו חותם שנמשך מהניצוץ ברגע שהשד מובס, ובן-שושלת יכול להשתמש באותו חותם, בכך שהוא מניח אותו על גופו או על חפציו, וכך להיקשר ולהתחבר לניצוץ הקסום שקשור ליכולת שהשד אחז בה.
השדים מחולקים ופזורים על גבי העולמות, כך שכל שד כביכול שולט בעולם אחד יותר מבשאר העולמות, ואותו עולם קשור ליכולת שהוא מחזיק בה. משדים פיזיים ונוראיים, לשדי-רוח חצי מוחשיים לשדים שקיימים אך ורק בעולם המחשבה, ומטילים זוהמתם וארסיותם משם.
לרוב השדים מצורפים בני-שדים – אותם יצורים השאובים מכוחו של השד שהוא שליטם ומקורם. אם כי צורתם ועוצמתם פחותה, ויכולתיהם מורכבות ומגוונות פחות משל השד שהוא אדונם.
נקודות התעוררות:
אלו נקודות בהם הדמות זוכה, ואותם היא רוכשת כאשר היא מתמודדת מול ה'אראמו הגדול'. אותו חושך גדול השולט בעולם. ההתמודדות עם החושך באה לידי ביטוי במשחק בדרכים שונות – התגברות על מאבקים בין אנשים, נצחון של שדים או בני-שדים, הצלחת משימה הקשורה לשושלת או לאלה שקשורים למלחמה באראמו.
את הנקודות הללו השחקן משקיע באחד משלושת העולמות – נפש, רוח או מחשבה.
כאשר להגיע לרמה אחת נדרשות 2 נקודות.
רמה שתיים – 5 נקודות.
רמה שלוש – 10 נקודות.
רמה ארבע – 20 נקודות.
רמה חמש – 50 נקודות.
רמת העולם קובעת את רמת היכולת האפשרית לדמות באותו עולם. כלומר דמות שעולם הנפש שלה ברמה 3 תוכל להשתמש ביכולות באותו עולם עד רמה שלוש מקסימום.
כאשר להגיע לרמה אחת נדרשות 2 נקודות.
רמה שתיים – 5 נקודות.
רמה שלוש – 10 נקודות.
רמה ארבע – 20 נקודות.
רמה חמש – 50 נקודות.
רמת העולם קובעת את רמת היכולת האפשרית לדמות באותו עולם. כלומר דמות שעולם הנפש שלה ברמה 3 תוכל להשתמש ביכולות באותו עולם עד רמה שלוש מקסימום.
- המכניקה הזו עוד תשתנה ותשתפר, אך לעת עתה נעבוד לפיה.
- אם יש תגובות ושאלות או הצעות אז אפשר בתגובות או בסקייפ.
- במקום לבחור יכולת (שיפורסמו בדף נפרד בבלוג) תבחרו את העולם או העולמות בהם אתם רוצים להשקיע את הנקודות. מההתרחשות באגם כל דמות השיגה שתי נקודות התעוררות.
- תודיעו לי באיזה עולמות השקעתם כדי שיהיה לי דף-דמות מעודכן שלכם.
- אם יש תגובות ושאלות או הצעות אז אפשר בתגובות או בסקייפ.
- במקום לבחור יכולת (שיפורסמו בדף נפרד בבלוג) תבחרו את העולם או העולמות בהם אתם רוצים להשקיע את הנקודות. מההתרחשות באגם כל דמות השיגה שתי נקודות התעוררות.
- תודיעו לי באיזה עולמות השקעתם כדי שיהיה לי דף-דמות מעודכן שלכם.
המשך המשחק:
האיש הזקן הוביל את האסדה חזרה למזח, השמש שקעה הרחק מעבר לאגם, צובעת הכל באדום. רוח קרה מההרים ירדה והחזירה אתכם מעט למציאות. בדרך הזקן הסביר לכם מעט על ההתעוררות, ועל מה שכרוך בה...
"זה לא פשוט לבקוע את החושך, בנים צעירים. " קולו המחוספס נשמע יחד עם גלי המים ששקטו. "אך דבר זה נדרש מכל אחד שהדם הקדוש שלו מתחיל להתעורר, ולבקש את גורלו ויעודו על האדמה הזו. כעת התליון נפתח ויכול לקבל חזרה את חותמי רקיע שהשדים הזדוניים והמטונפים גנבו ובזזו!" אמר הזקן בכעס. ואז נרגע מעט וחייך ושאל בקול עדין. "אתם גם רוצים לשלוט בדרקון מים עצום?" ואז קולו התחזק "אז תכבשו אחד! רק אם תביסו את השדים תוכלו לשחרר את החותם ולזכות ביכולות של השושלות שלנו. כל אחד ושושלתו."
האסדה השמיעה חרש קל כשנגעה במזח. על החוף נראתה מדורה קטנה ומכיוונה נשמעה זמר מוכר של המשוגע המזמר, ששר על דרקונים וסוסים וראסמו ואראמו ועוד כל מיני שמות לא ברורים...
הזקן הצתרף אליכם ולאחר רגע קל הגעתם למדורה, מתחממים. הסוסים נראו כשמחים לשובכם והמשוגע עוד יותר. אתם רואים שהוא הכין ארוחת ערב ממה שער עתיק העמיס עליכם ועוד איזה תבשיל שורשי קנים שנראה מעט חשוד.
הזקן והמשוגע דיברו מעט, נראו כמכירים אך דיברו גם בשפה רגילה וגם בשפה אחרת.
לאור המדורה והאוכל, קצת שאלות נשאלו, בגדים התיבשו, והעייפות התחילה...
אך אולי הערב עוד לא הסתיים, אולי כן... מי יודע?
-כנראה שמחר (רביעי) לא יהיה משחק אלה רק במוצ'ש אז נמשיך בבלוג.
"זה לא פשוט לבקוע את החושך, בנים צעירים. " קולו המחוספס נשמע יחד עם גלי המים ששקטו. "אך דבר זה נדרש מכל אחד שהדם הקדוש שלו מתחיל להתעורר, ולבקש את גורלו ויעודו על האדמה הזו. כעת התליון נפתח ויכול לקבל חזרה את חותמי רקיע שהשדים הזדוניים והמטונפים גנבו ובזזו!" אמר הזקן בכעס. ואז נרגע מעט וחייך ושאל בקול עדין. "אתם גם רוצים לשלוט בדרקון מים עצום?" ואז קולו התחזק "אז תכבשו אחד! רק אם תביסו את השדים תוכלו לשחרר את החותם ולזכות ביכולות של השושלות שלנו. כל אחד ושושלתו."
האסדה השמיעה חרש קל כשנגעה במזח. על החוף נראתה מדורה קטנה ומכיוונה נשמעה זמר מוכר של המשוגע המזמר, ששר על דרקונים וסוסים וראסמו ואראמו ועוד כל מיני שמות לא ברורים...
הזקן הצתרף אליכם ולאחר רגע קל הגעתם למדורה, מתחממים. הסוסים נראו כשמחים לשובכם והמשוגע עוד יותר. אתם רואים שהוא הכין ארוחת ערב ממה שער עתיק העמיס עליכם ועוד איזה תבשיל שורשי קנים שנראה מעט חשוד.
הזקן והמשוגע דיברו מעט, נראו כמכירים אך דיברו גם בשפה רגילה וגם בשפה אחרת.
לאור המדורה והאוכל, קצת שאלות נשאלו, בגדים התיבשו, והעייפות התחילה...
אך אולי הערב עוד לא הסתיים, אולי כן... מי יודע?
-כנראה שמחר (רביעי) לא יהיה משחק אלה רק במוצ'ש אז נמשיך בבלוג.

IN
השבמחק"אני לא יודע מה איתכם אבל אני אולך לישון.... כרגע דרקון אכל לי 20 שנה מהחיים...."אומר רורק ובלי לחכות לתגובה נשכב ומתחיל לנחור.
(אחד היתרונות בלחיות בזירה זה שמתרגלים לישון בכל מצב ולהירדם מהר... מי יודע כמה זמן יתנו לך לישון...)
המשוגע המזמר, (שבמהלך השיחה שלו עם הזקן גיליתם ששמו הוא ניגוטו) זימר שיר חרישי שהשתלב עם רחש האש ונחירותיו של הברברי. הזקן שתק, מביט באש, מביט בידיו ושוב באש. הסוסים ישנו בעמידה, בין הקנים.
השבמחקהתליון הבהב קלות למול האש, הבהוב פנימי או חיצוני, לא היה ברור...
"לילה טוב". אני נשכב על האדמה וחושב על כל מה שעבר עלי היום.
השבמחקOUT
השבמחקקווי הרשת של שיימוס הכריזו על שביתה... אז נקווה שבמהרה זה יסתדר ויהיה לו גישה לבלוג ולמשחק במוצ"ש.
יש קישור לדף, משמאל למעלה, ששם יכולותיהם של בני-הזאב ובני החרב...
IN
האש ריצדה צלליה על הדמויות השקטות.. הזקן פלט אנחה קלה וקם, הלך אל שפת האגם, והשקיע שארית ארוחתו באגם, בעודו ממלמל בשקט ברכה לא נשמעת. הוא פנה לחבורה ואמר משהו בשפה הלא-ברורה לניגוטו, המשוגע המזמר. ניגוטו הנהן ברצינות.
ואז אמר לחבורה העייפה והישנה - "שיהיה בהצלחה בני-שושלת. הרבה עומד לפניכם ועוד לא התחלתם. יש הרבה מלאכה בעולם והזמן אוזל...אל תשכחו את טארו, הוא יהיה לכם לעזר גדול. נקווה שנתראה." אז הסתובב והתחיל ללכת, ולאחר רגע שוב פנה לחבורה, ובכובד ראש, כמילים שריחפו באוויר ונשפו באש..
"שהאל העליון ישק לדרככם.." אמר ופסע אל החשכה...
החבורה אט אט נרדמה, לצלילם של גלי האגם ושירתו השקטה של ניגוטו...
השבמחקהבוקר זרח, שמש הבקיעה מבין העשב הגבוה, שוטפת את האגם.לאחר התארגנות קלה והתרעננות באגם, הועמסו הסוסים והחבורה הייתה מוכנה להמשך המסע...
"מעולם לא ישנתי כל כך טוב", אומר רורק בפיהוק "אולי הגאווה הזאת יותר כבדה ממה שחשבתי..." ואז הוא נזכר במדליון שנזרק והבעת דכדוך מופיע על פניו. "צריך להרוג את הזקן הזה! למי הוא חושב את עצמו! שככה הוא זורק דברים של אחרים! ועוד דברים יקרי ערך ו.." ואז רורק עוצר את נאומו המתלהט כשהוא שם לב שכולם עוד חצי ישנים ואף אחד לא מקשיב לו.
השבמחקשיימוס מתעורר לאט, אך ממשיך לשכב ולהתבונן בשמים הבהירים שמעל לאגם. לבסוף הוא קם וחוגר את חרבו, ונאנח. לוקח אבן גדולה שממלאת את אגרופו ומטיל אותה אל האגם בעוצמה רבה מאוד, האבן עפה בקשת גבוה וארוכה עד שהיא נוחתת באגם השליו, בקושי מטרידה את מנוחתו. "מה יכול אדם לעשות! אנחנו כמו אבן שמוטלת לאגם ענק, מאיפה הגיעו כל הזקנים והעצים האלה... הייתי בסדר גמור בלעדיהם". הוא אומר ובועט באבן נוספת. "מלחמות וגנבים משמידים את העולם והזקנים האלה רק מדברים כל היום, לך לשם ולשם, תדבר עם זה ועם ההוא". "מה הם יודעים על סבל?! חיים להם לבד במקומות הנטושים!".
השבמחקנורטון מתעורר גם הוא (זה רק תג) ״אני חושב שכדאי שנצא לדרך אחרת לעולם לא נגיע ליעד״
השבמחקניגוטו מביט בכם, ואז מביט אחורה, אל אותם ערבות העשב שחציתם, המונחות בין היער והאגם. "ניגוטו לא הלך אף-פעם אחרי האגם.. בית של ער-עתיק בית של ניגוטו..." אמר לאט. "אבל זקן של אגם אמר לניגוטו לשמור על שולשלות שאתם." הוא אמר והביט בכם ברצינות. "אז ניגוטו נשאר ושר והוא ראש משמר!" אמר בקול הולך וגובר, הופך את נאומו הקצר לשיר חדש שהלהיב אותו כל-כך עד שנראה ששכח את היער שלו ברגע.
השבמחקIN
השבמחק"תוביל אותנו לטארו, ראש המשמר" אומר רורק ברחמים.
ניגוטו פסק לשיר והביט ברורק, שהיה גבוה ממנו בראש וחצי לפחות. "אני לא יודע איפה בית שלו.. בעיר הגדולה, איפה העיר הגדולה? אני לא יודע..." אמר ניגוטו. תוהה באמת לאן הולכים. הרי לא עבר מעבר לאגם לעולם...
השבמחקהחבורה עלתה על הקילידארים הרעננים ומפה מקומטת נשלפה מכיסו של ניגוטו. "זה מתנה של 'ער-עתיק' אל שושלתים שאתם." אמר המשוגע המזמר והושיט לנורטון שרכב מלפניו את המפה.
השבמחקOUT
יש פה קישורים למפה המקומית ולמפה שניגוטו הביא לכם.
המפה העולמית בדף למעלה
http://arkea1.blogspot.com/p/blog-page_15.html
"אז לאן נלך?"
השבמחק